top of page

ענבל מיוחס

  • תמונת הסופר/תINBAL MEYUHAS

דבר קטן שלמדתי מבני הצעיר

יש לי קטע כזה. להתחיל דברים חדשים, משלי, שחשוב לי להוריד לעולם. הבן שלי, צריך לעשות עבודת גמר בכתה יב, משהו מעשי, שיש לו נוכחות פיזית בעולם. ממש קשה לו להחליט מה לעשות, כי הוא חייב להיות מקורי, לעשות משהו משלו. ופתאום הבנתי - למי הוא דומה, ומה מנהל אותו כל השנים כשהוא צריך להחליט על משימות כאלו. (מה אמא, לא הבנת את זה כבר כשהייתי בכתה ד'?) דרכו, הבנתי אותי, ואותו שנים אחורה. לפעמים, תובנה לוקחת בשניות. לפעמים, זה עניין של שנים עד שהתובנה מתבהרת.

כל הזמן, אנחנו חוקרים את עצמנו. את המחשבות והרגשות והמעשים שלנו. במודע תמיד עדיף, אחרת ממילא זה בלא מודע - ושם זה יותר מורכב. אני חוקרת את עצמי במודע כבר שנים ארוכות מאד. זו תמונה שנפתחת יותר ויותר ויותר. יש כאלו שקוראים לזה - חופרת... ויש כאלו, שגם שואלים את השאלות האלו הרבה פעמים. למה יש לי קושי? למה אני לא מצליחה לעשות מה שאני רוצה? למה רבתי/נעלבתי/הכאבתי/הגבתי בצורה כזו או אחרת... מה זה החיים האלו בכלל? ולמה העולם היום מתנהג כמו שהוא מתנהג - יש כאן איזשהו הגיון מאחורי הכל? בעיני, זה מה שבאנו לעשות כאן. פעם , קראתי לזה מודעות עצמית, לדעת את עצמי. היום טיפה אחרת- להתוודע לעצמי, לעצמותי, ולמה שבאמת נמצא מאחורי כל זה. זה מסע מרתק. מזמינה לפגוש, ולהיפגש, בטבע....


Comentários


bottom of page