בשבוע שעבר הלכתי לטיול עם בחור שאני מלווה כבר הרבה זמן..הלכנו ללא תוכנית מסודרת, ובלי שביל ברור. מצאנו את עצמנו מדלגים בין פרחים וסלעים, קוטפים ואוכלים מפירות העוזרר ונבטים שונים, מדורה קטנה חיממה ואיפשרה תה צמחים נפלא וריחני...
ותוך כדי דיברנו, והתבוננו עמוק, וצחקנו, ודמענו, ואיפשרנו לטבע, לנוכחות , לזרימה בינינו - לרפא, לברוא מחדש התלהבות, להרגיש שאנחנו ממשים כל חלק בעצמנו בשמחה וחיוניות..
ככה אני הכי אוהבת לעבוד עם אנשים. כל הכלים הרבים שנאספו לאורך שנים באים לידי ביטוי בשטח. ובזמן שאנחנו מנסים להבין עקבות של איזו חיה שהלכה כאן - אנחנו עולים על עקבות השריטות שגורמות לפצע שלא מרפה בנפש - מאווררים, מבינים לעומק, ומאפשרים
ריפוי עדין.
מזמינה גם אותך.
ומזמינה להעביר למי שתחשבי שיוכל להעזר בי..
באהבה, ענבל
בינה בטבע🐋
Comments