היא נכנסת אלי עטויה עגילים וקישוטים.
כל מה שהיא רוצה זה שקט ושלווה. .
כל מה שחסר לה בחיים, זה שקט .
הראש טוחן וטוחן, ואני אומרת לה - אני יודעת בדיוק מה את מרגישה.
הייתי שם . המון המון שנים.
והיום את לא? היא שואלת.
ואני עונה - לא.
מצאתי דרכי השקטה, השתקה, יכולת לא לטחון.
כן חושבת. לא טוחנת.
ונזכרת בפעם הראשונה שמורה אהוב אמר לי - כל מה שאת מחפשת - זה שקט. מחפשת - כי עמוק עמוק בתוכך את יודעת מה זה, ודווקא בגלל זה החיים שלך הכי לא שקטים.
הכי רחוק מההגיון.
אבל ככה הדברים עובדים.
והפלא הגדול, שכשאנחנו קוראים לאותה בקשה פנימית מענה בשם - נעשה באמת רגוע ושקט, לפחות לזמן מסוים.
החיים הם מסע של תגליות עצמיות, ומסע מקביל - איך מביאים את כל ההבנות על עצמנו, איך משפיעים אותן אל העולם.
זה הכל . כל כך פשוט. כל כך מורכב
コメント