לופים

בסוף היום, מתקיים חשבון נפש פנימי, מה הספקתי, מה לא עשיתי. פעמים רבות בעבר הרגשתי עם הערב היורד את תחושת הדכדוך של הפער בין הרצונות והתכנונים, ומה שבאמת יצא.

השיפוט האכזרי בסוף היום ייצר מתח ותסכול.

וככה יום אחרי יום.

מכירים את המצבים שאתם אומרים לעצמכן - רגע. את זה כבר הרגשתי . את זה כבר חשבתי. את זה כבר חוויתי??

המחשבות האוטומטיות שלנו, שאולי נראה לנו שהן כל יום חדשות😅 - הן למעשה מעגל אינסופי של מיחזורים ומיחזורים של מחשבות דומות. השיח הפנימי שאנחנו מנהלים, זה שמנביט בנו את הרגשות, זה שנובע מתפיסות העולם שלנו - אותו שיח פנימי שלך - מתי הנביט מחשבה חדשה ורעננה ?

מחקרים מראים שמעל 90 אחוז מהמחשבות שלנו - חוזרות על עצמן שוב ושוב...

והמוח שלנו, שהאפשרויות שלו אינסופיות, מתקבע על דפוסים מעגליים, דפוסים שנוצרים בתגובה לחוויות, רובן הגדול שוכן בתת המודע שלנו.

אז אנחנו נעולים בלופים של עצמנו, והדרך היחידה לעצור אותם - זה בהתבוננות מעמיקה ושקטה פנימה .

זיהוי הדפוס - הוא חצי - ולפעמים יותר - מהדרך לשחרר אותו.

האם תוכל.י לשים לב למחשבה, עכשיו, ברגע זה?

השלב הבא, הוא זיהוי ברגע שהלופ קורה, ואמירה פנימה - שקט. עצור. עצרי.

אשמח לשמוע אם הצלחת...

ושאלת בונוס - מה בתמונה ואיך זה מתקשר למה שכתבתי??😀 להצטרפות לקבוצת הווטסאפ בדרך אל השקט - https://chat.whatsapp.com/J8daoz30KvmIkhpOJi85yw