היום, פתאום משום מקום, איבדתי את זה .
התעצבנתי ממש, הרגשתי שכל החוכמה שצברתי נעלמה ברגע אחד.
לקח לי כמה זמן לחזור אחורה, ולמצוא את הדרך להחזיר שקט ואיזון לתוכי.
התחלתי קודם כל בלשים לב מה קורה לי בגוף.
לכיווצים הכי קטנים ו

לא מורגשים במיידי, אבל משפיעים מאד על הגוף.
בבטן. בסרעפת. בגרון.
רק שמתי לב אליהם.
זה כבר יצר שקט גדול.
ואז, הלכתי אחורה במחשבותי - איפה היתה המחשבה ש"איבדה" את זה.
מה זה היה?
הצורך שדברים יהיו כמו שאני רוצה בדיוק? הגנת יתר?
לא משנה מה היתה המחשבה - התוצאה שלה היתה שלא קיבלתי את המציאות, ניסיתי להתנגד לה - ויצרתי מתח גדול בתוכי.
ואז הלכתי עוד קצת אחורה -
איך קמתי הבוקר?
האם נתתי לעצמי את כל הזמן ואת כל פתיחת היום כפי שאני יודעת שמאזנת אותי -
או פשוט עפתי לתוכו בפתיחה מהירה מדי של הודעות ווטסאפ ורצונות חיצוניים?
מרגע לרגע, הרגיעה הגיעה.
ואיתה - ממש שיכחה של מה שניהל אותי, של מחשבות מעגליות ומעיקות.
קדימה, בהתלהבות, בשמחה, להמשך היום.
זהו להיום.
תאור קצר - של איך יוצאים ממתח גדול שתופס אותנו.
תשומת לב ממוקדת ועדינה לגוף, למחשבות, לרגשות - תוך שימוש בכלים שונים לנטרול השפעה של חשיבה לא נכונה.
בהצלחה לי ולנו - בפעם הבאה..
Comentários