חושבת מה לכתוב, ומתחילה לכתוב ומוחקת
מזמן לא הרגשתי כל כך חסרת מילים ..
זה קורה לי כשידע חדש מגיע, ואני מנסה להתאים אותו לידע ישן שבתוכי.
להטמיע, לקבל ממנו, ולא לשכוח בכל זאת מי אני ומאיפה באתי.
וידע מבחינתי - זה ידע חיים . כזה שמשנה את התפיסות , כזה
שמגלה לי עוד דברים על עולמי ונותן לי עוד כלים טובים ונכונים
לחיות בשלמות, בבריאות נפשית , ועכשיו גם פיזית.
כי כבר אמרתי לא פעם - אני מסרבת להסכים שנולדנו לסבול. זה
כל כך תלוי במשקפיים בהם אנחנו מתבוננים על העולם,
ובמה שאנחנו עושים לגוף שלנו...זה כל כך קשור למחשבות, לרגשות, לדרך ההתנהלות הפיזית שלנו בעולם.
כשאנחנו נחשפים לחכמה גדולה -
יש אנשים שבורחים ופוסלים את זה כדי לא להתעמת מבפנים עם הפער
ועם תחושת הקטנות שפוגשת אותם
יש אנשים שמתלהבים, ולומדים וקולטים - ואחרי יומיים שוכחים וממשיכים
כאילו לא קרה דבר
יש אנשים שמרגישים מיד קטנים ולא יודעים כלום - ועכשיו עומד מולם האתגר
ללמוד, כדי להתפתח, כדי לדעת, כדי לשנות וכדי להיות יותר טובים ויותר מסוגלים.
יש מי שנכנס ללימוד אינטלקטואלי ומתפלפל
ויש מי שלומד דרך עולמו ודרך עצמו,
בחוויה ובעומק הרגשי והנפשי של הדבר..
ויש מי שעומד נפעם ומודה לבורא עולם -
וואו! יש כל כך הרבה חוכמה בעולמך -עולמי ,
כמה אני מודה שהגעתי לרגע שגם אני נחשפת לידע משנה חיים זה
וכמה אני מודה שאני יכולה להעביר אותו הלאה, וללמד אותו כל פעם בכלים שעומדים לרשותי.
אז איזה מן מפגש את.ה חווה כשידע חדש אליך?
אשמח מאד לשמוע...