שינויים כחלק מהחיים

כשאני פותחת את כל המקומות הוירטואלים שאני מחוברת אליהם - פייסבוק, אתר, וכו' וכו' - אני רואה את פני מלפני מס' שנים, אז דאגתי לעדכן ולהצטלם וכל מה שאמרו שצריך... אבל בשנה האחרונה אני חשה שהשינוי גם הפנימי וגם החיצוני (הפסקתי לצבוע נכון לכרגע) כל כך גדולים, וכל זה מביא אותי לחשוב על שינויים והשפעתם. מצד אחד, אנחנו נצחיים, לא מחוברים לזמן, באים הנה כישות להתנסות ולהכיר את עצמנו מכל צד אפשרי, ובעיקר לתקן בנו את המידות והדברים שיוצרים ניתוק וחוסר חיבור בינינו לבין אנשים, בינינו לבין האהבה הנצחית, הבורא. ומצד שני, אנחנו באים הנה לזמן קצוב וכל רגע בו נרשם בגופנו ובפנינו, ומשלב מסוים זה חלק מאיתנו, ודורש או לפחות מושך את תשומת לבנו ותשומת לב החברה. אם כנערה משכתי את תשומת הלב שלי ושל העולם בדרך אחת, היום אני חווה את המשיכה הזו לגמרי אחרת. לפעמים אני נהנית מזה. לפעמים אני לא מבינה אל מי מדברים - בהודו למשל שאלו אם השיניים שלי אמיתיות... העניין מבחינתי הוא להשאר כמה שיותר קרובה ואוטנטית למי שאני באמת. להוויה האוהבת והמתנסה שאני. ללא העמדות פנים וללא רצון לנשוא חן. וזה תמיד דורש מודעות ועירנות דרוכה..