top of page

ענבל מיוחס

  • תמונת הסופר/תINBAL MEYUHAS

כמה מילים על אמונה

כשאני נכנסת לפייסבוק לכתוב בו -



מיד דברים קופצים. מישהו כאוב. מישהי מפרסמת. מישהי שולחת לינק לקורס קצר לרקוד לטיני (ברור שנרשמתי, כמעט ללא מחשבה). ואולי, המשהו הזה אותו אני מנסה להעביר, נמצא בדיוק במשפט האחרון. כשמשהו קורא לנו, זה קורה במיידית ותחושת פליאה ושמחה קטנה עוטפת מיידית. ככה זה בכל פעם שאני מגיבה למה שמגיע אלי מהר ובהתלהבות.

בעצם, התכוונתי לכתוב על איך מתחברים בתקופה כזו קשוחה לאמונה. ומה זה בכלל אמונה.

 והנה, זה בא לי ככה ללא מחשבה - אמונה זה להקשיב עמוק לבקשות עמוקות שנמצאות בתוכנו, ולתת להן מקום.

אמונה זה להיות נאמנה לעצמך.

אמונה זה להכיר ולדעת את עצמך לעומק, ולהכיר ולדעת את כל החסמים שבתוכך, שלא מאפשרים לך לרדת לעומק נוסף, להתוודע אליהם, ולשחרר אותם לאט.

אמונה זה לחפש בכח מה כן יש. את הלא אנחנו מקבלים במנות גדולות מהעולם.

אמונה זה לצייר את המציאות שאני רוצה לראות, ולהאמין בכל הכח שיש לזה התכנות. אמונה זה לדעת שאני חלק ממשהו הרבה יותר גדול, ויש לי תפקיד, הוא בא לידי ביטוי בכל מפגש ובכל אינטראקציה אנושית. וכמובן, יש לי תפקיד נוסף שבא לידי ביטוי במקומות שיש בהם התלהבות.

אמונה זה לאפשר לילדים שלך להיות מי שהם, ולהאמין שהם מושלמים כמו שהם. עכשיו. כרגע.

אמונה זה לדעת שגם כרגע, כשאני כותבת, יהיה מישהו שמה שכתבתי מדויק למה שהיא זקוקה, ולכן לשלוח את זה לעולם, גם אם לא לגמרי סגורה על עצמי.

דעי את עצמך = דעי את אלוהיך = דעי את העולם

Comments


bottom of page