בשבועות האחרונים עשינו שיפוץ קטן בבית. לא משהו שאנחנו עושים הרבה, כן משהו שיצר הרבה אבק שחייב ניקיון. בדכ, זה לא העבודה המועדפת עלי. אבל הפעם, חיברתי את זה לפסח, זמן בשנה שמצליחה לגייס את כל כוחותי ולהתמודד עם השדים הגדולים של הבית, ארונות מלאים, מטבח וכו'. יש דרך התבוננות שכל מה שנעשה וקורה בחוץ - קורה גם בפנים. המושג הוא כמים למים הפנים , או עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני. מושג שהוא ממש תפיסת חיים שלמה שבחרתי ללכת לאורה. אני לומדת עליה בלי סוף, ומנסה לעבוד בתוכי לאורה.
אז מה קורה כשמסדרים דברים חיצוניים - ארונות וכו', האם גם בראש נוצר סדר?
דבר אחד אני יודעת, נוצר שקט. העשייה, שבאה במטרה ליצור ניקיון וסדר, מייצרת בעצם המאמץ הפיזי, מיצרת שקט פנימי גדול. מיקוד. תחושה של שמחה בכל מדף שמתנקה, מבחינתי בכל בגד שמוצא מהבית וחפץ מיותר . יש תחושה של דיוק.
אני מודה כל פעם ללוח השנה היהודי שמכריח אותי לעצור ולכוונן את עצמי למשהו גדול ממני. למשהו שהוא מעבר ליומיומי. זו מתנה ענקית.